על הריצה

"חליפין מרתקים ובלתי פוסקים מתקיימים בין העצמי הטבעי של עורב לבין העצמי המתורבת שלו, בין אוכל הנבלות לפילוסוף, אלת ההוויה השלמה והכתם השחור, בין עורב לציפוריות שלו. נדמה לי שאותם חליפין עצמם מתקיימים בין אבל לחיים, אז ועכשיו. אני יכול ללמוד ממנו המון."מקס פורטר, אֵבֶל זה הדבר עם הנוצות, מאנגלית: עודד וולקשטיין (כתר, 2017) "האםהמשך לקרוא "על הריצה"

הרעוּת

ביומיים בלעתי את מה שאבד בזמן, ספרה של נורית גרץ שמתעד את עשרות שנות החברות בינה לבין עמוס עוז. נתקלתי פה ושם בשמו של הספר, וכותרת המשנה שלו – "ביוגרפיה של ידידות" – במיוחד ישבה לי אי שם בירכתי התודעה, ואף על פי כן לא דירבנה אותי מספיק בשביל לעשות עם זה משהו. הספר נכנסהמשך לקרוא "הרעוּת"

פוסטמה מורכבת

זה כנראה לא הזמן הכי סביר להעלות רשימה כזאת. בחוץ מגפה, ומהומת אלוהים פוליטית ויש מדינה שלמה שצריך להתגייס להציל פה. אבל אולי אין זמן הגיוני יותר. טוב לי שהקשב של העולם במקומות אחרים. אני רוצה להגיד ולהצטנף, לעצום עיניים, להעמיד פנים שלא אמרתי כלום. אני לא אוכל להגיד את זה אחרת. לכו להפגין, והישמרוהמשך לקרוא "פוסטמה מורכבת"

גרעין עיקש

  הנוסעת האחרונה, רומן שני פרי עטה של טל ניצן, מציב גיבורה צעירה, פצועת חוויה רגשית מבית. היא חיה בתל אביב בגפה, זאבה בודדה המתניידת על אופניים ומתפרנסת משליחויות, שמגלגלות אותה בתורן לפרנסה מפוקפקת יותר. בעיצומו של המאבק להתגבר על צלקות הנטישה הרגשית של הוריה, להיגמל מהדהירה מטה של נעוריה "הסוערים", נתקלת נינה בצעירה אחרת,המשך לקרוא "גרעין עיקש"