אה

בשער בית ספר עומד איש עם מגאפון, שואג לתוכו גערות והאשמות כלפי הצוות.הוא מתנגד חיסונים, מתנגד תו ירוק, מתנגד מסכות, מכחיש מגפה. והבטיחו לו, גורם סמכות בבית הספר הבטיח לו, שהילד, תלמיד כיתה א', לא ייאלץ לעטות מסכה, וההפך קרה.עומד מול בית הספר ושואג. מתישהו הלך להפגין. נעצר. הרגיש לא טוב. פונה לבית חולים. אובחןהמשך לקרוא "אה"

אם באזרחים נפלה שלהבת

הבוקר נפתח לי עם ציוץ שהוביל לכתבה מחממת הלב ב – TheMarker, על ההורים ששילמו עשרים אף ש"ח למנהל הפגייה ב"שערי צדק", לצרכי השגחה צמודה על תינוקם. כתבה ובה ביקורת מסוגת "אם בארזים…" מכאן ועד אחר כך על בית החולים ועל חדירת השר"פ למה שמוגדר "קודש הקודשים" של בית החולים – הפגייה. והכול נכון. מצאתי עצמיהמשך לקרוא "אם באזרחים נפלה שלהבת"

באותה סירה

בינתיים אני לא צופה ב"אח הגדול". אני כותבת "בינתיים", כי ברוב העונות האחרונות לא צפיתי, עד שלב מסוים, שבו משהו פתאום עניין אותי, ואז, חרף הביקורת והסלידה וכל השכלתנות הזו – כן צפיתי, לפעמים ביותר אדיקות ולפעמים פחות. בכל אופן, בינתיים אני לא צופה, אבל את הרעש על ההשתלחות של המשתתף רוני מיילי במשתתפת לבנההמשך לקרוא "באותה סירה"

להבין

אז איך ישנתם הלילה? ובזה שלפניו, אחרי האזעקה הראשונה בתל אביב? ואיך אתם עם קולות סירנות של אמבולנסים? עם ילדים מעצבנים שמתאמנים לכם מתחת לחלון בקולות של אזעקה? משהו בכם מתכווץ למשמע הטונים הראשונים, העולים, שהם היחידים שבהם הם מצליחים לדייק? מה קורה אצלכם אז ללב – האם הוא מאבד פעימה או שתיים, עד שהראשהמשך לקרוא "להבין"

שינויים של אחרים

כבר שבועיים, קצת יותר, שאני בוחנת את המציאות מרחוק, דרך הווירטואליה, וממאנת לקחת חלק. שום דבר, הכול, פשוט לא התחבר לי: העובדה שכל המחאה הזו התחילה שלושה ימים אחרי "חוק החרם" ומיד בלעה את הכעס עליו וכל קמצוץ של מומנטום מחאה שיכול היה להתארגן בעקבותיו; הסירוב העקרוני של אנשי האוהלים להכיר בעובדה שהמחאה הזו –המשך לקרוא "שינויים של אחרים"