זו כן מס' 42

גדלתי בחבר'ה. החבר'ה של ההורים שלי שהלכו איתם מביה"ס היסודי ואז לתיכון ואז לגרעין, ואנשים שהצטרפו לגרעין ובני זוגם. בהמשך הצטרפו פה ושם גם אנשים מבחוץ, ממקומות עבודה. ממקומות העבודה של ההורים שלי, הכוונה. שלא לדבר על זה שמקום העבודה של אבא שלי, החברה שהקים, הפכה למקום עבודה של כמה וכמה מאנשי החבורה ההיא לתקופההמשך לקרוא "זו כן מס' 42"

זו לא מס' 34

זו לא עייפות פיזית איומה, לפעמים. זו לא תשישות שאין לה שום קשר לעייפות פיזית. זה לא חוסר אונים. זו לא תחושת מחנק וזו לא התהייה, לפעמים, איך זה להיות מין לורה בראון שכזו. זו לא הליכה יצירתית בעקבותיהם של אחרים. זו לא אליפות העולם בטכנוקרטיות, לא סטטוס שוליה. אלה לא אלם ושיתוק. זה לא חוסר תעוזה. זוהמשך לקרוא "זו לא מס' 34"