החלום הנאצל ההוא

מחמישה יוצא אחד. זה שנשאר, ואלה שהולכים. כל כך הרבה זמן אמרתי לעצמי, תזרקי את זה כבר, תזרקי כבר הכול. את כל הקלסרים, על הררי הדפים שבתוכם, עם ההערות הצפופות באלכסון בשוליים, תרגומים, דפים עם רעיונות, חיצים, כתב קדחתני, מהר מהר לתפוס את קצה הרעיון הזה בזנבו, שלא יברח ממני כל ההיגיון הפנימי שלו תוךהמשך לקרוא "החלום הנאצל ההוא"

בין ספרות להיסטוריה

לעיתים, כשאנו בנות מזל במיוחד, קורה שפרויקט בעבודה נופל לך – לגמרי במקרה – על מחשבות שמלוות אותך מפה לשם שנים כבר, באות והולכות, לפרקים דועכות, פעמים גוברות ביתר שאת. זרם תודעה קליל הביא אותי לעלעל שוב במטלה מסכמת קצרה שכתבתי בשנת 2006 – מזמן, מזמן כל כך – בקורס 'מבוא למאה העשרים' שלימד בעזהמשך לקרוא "בין ספרות להיסטוריה"

שאלה של אחריות: על תומאס מור כאינטלקטואל

חמש-מאות שנה מלאו לפרסום אחד החיבורים הבולטים של תרבות המערב בעת החדשה המוקדמת – אוטופיה (1516), חיבורו של תומאס מור (More) על אודות תושביו של אי דמיוני בשם זה (משמעותו של השם ביוונית היא "שום מקום") ואורחות חייהם. בין אם כחזון על "שומקום" אידילי, כדגם של חברה אידיאלית או כפרפרזה מחוכמת על פוליטיאה לאפלטון –המשך לקרוא "שאלה של אחריות: על תומאס מור כאינטלקטואל"

אתיקה של גיבורות

בשיאם של ימי הביניים, במאה השתים-עשרה, הפכה ההטפה לאחת המשימות העיקריות שלקחו על עצמם יחידים ותנועות של הדיוטות. הם ביקשו לעצמם מעורבות דתית גדולה מזו שהכנסייה הועידה לשכמותם באופן מסורתי, ואת דבקותם החדשה ביקשו לקיים באמצעות אימוץ אידיאל חיי השליחים (vita apostolica), שלרוב התאפיין בסגפנות ובעוני מרצון, ובעת ההיא נטען גם בפרשנות חדשה ורדיקלית מבעבר,המשך לקרוא "אתיקה של גיבורות"

על נִלְהָבוּת: פרידה אישית מאוד מבעז נוימן

באחד מאוגדני הקרטון שיושבים על המדף מעל לשולחן העבודה שלי אני שומרת כמה עבודות שכתבתי במהלך שנותיי כסטודנטית. רובן המוחלט נכתבו במסגרת חובות השמיעה בתואר השני ורלוונטיות לי עדיין בצורה כזו או אחרת לתזה הבלתי נגמרת, ולכן הן שם, על תקן רפרנס זמין. אחת מהן לא קשורה לכלום, ובעצם קשורה להכול, ביותר מרובד אחד; היאהמשך לקרוא "על נִלְהָבוּת: פרידה אישית מאוד מבעז נוימן"