על הריצה

"חליפין מרתקים ובלתי פוסקים מתקיימים בין העצמי הטבעי של עורב לבין העצמי המתורבת שלו, בין אוכל הנבלות לפילוסוף, אלת ההוויה השלמה והכתם השחור, בין עורב לציפוריות שלו. נדמה לי שאותם חליפין עצמם מתקיימים בין אבל לחיים, אז ועכשיו. אני יכול ללמוד ממנו המון."מקס פורטר, אֵבֶל זה הדבר עם הנוצות, מאנגלית: עודד וולקשטיין (כתר, 2017) "האםהמשך לקרוא "על הריצה"

חסד פתאומי

בבית הקפה הזה בפינת הרחוב ישבתי לפני שנה עם חברה שהייתה אז חדשה. היא נחלצה להיות לידי ברגעים קשים ומבלבלים, חיזקה אותי מול מערכת, שבהיותה מערכת עלולה לנטות לכוחנות ולאטימות, ובאופן כללי נתנה לי הרגשה שאני לא לבד. נפגשנו כאן בבוקר, כשהציעה מתוך ספק ניחוש-ספק קריאה רגישה של מצבי באותו רגע. הגעתי רגעים לפניה, ראיתיהמשך לקרוא "חסד פתאומי"

"אֵיךְ לֹא תִּגְאֲלוּ וְנִגְאַלְתֶּם"

בשנת 1347 נולדה בסיינה שבאיטליה קתרינה בנינקאסה (Benincasa), שלימים נודעה בשם קתרינה מסיינה – תיאולוגית ומיסטיקנית, שהוכרזה כקדושה עוד במאה החמש-עשרה ובשנת 1970 אף היתה לאחת משתי הנשים הראשונות שזכו לתואר "דוקטור של הכנסייה" (מורי הכנסייה הקתולית). מילדות התנסתה קתרינה בחוויות מיסטיות יוצאות דופן, שהגיעו לשיאן כשהיתה בת עשרים ואחת בצורת "נישואין מיסטיים" עם ישוע.המשך לקרוא ""אֵיךְ לֹא תִּגְאֲלוּ וְנִגְאַלְתֶּם""

בלתי סביר

כתבתי רשומה. צירפתי לה שיר. כמעט מיד התחרטתי, קצת. היה לי ברור: זה לא מובן, זה נראה משונה, לא קשור; זה כמעט תובע ניסיונות לפענח את הסאבטקסט, להבין מה בעצם מסתתר כאן, כי הרי חייב להיות שם משהו, במחווה החריגה, הלא-סבירה-לכאורה. מתיש. לכי תסבירי עכשיו. כתבתי רשומה וצירפתי לה שיר, שאותו אהבה זו שעליה נכתבההמשך לקרוא "בלתי סביר"