להאיר את המערה

‎בראשית היה הספר החדש של ברנה בראון. במחקר ארוך שנים שקיימה עם קבוצת מחקר עלה שאנשים יודעים לשיים שלושה רגשות בממוצע. שלושה. שמחה, עצב וכעס. אז היא התיישבה למפות עשרות רגשות נוספים, לאגד אותם לקבוצות עם מכנים משותפים, להגדיר, להאיר אותם, את ההבדלים ונקודות הדמיון ביניהם. היא קראה לו אטלס הלב.הקשבתי לה מדברת עליו בפודקסטהמשך לקרוא "להאיר את המערה"

חברות חדשה: הוראות הפעלה

אַל תִּנְחֲתִי חָזָקעַל הָעֲקֵבִים.כְּדֵי לְשַׁכֵּךְ זַעֲזוּעִיםכַּוְּנִי לְמֶרְכָּז הַמִּדְרָךְתְּנִי לָהּ שֶׁתְּשַׁגֵּר הִיא אוֹתָךְכְּמוֹ-קְפִיצִית, מֵעַצְמָהּלַצַּעַד הַבָּא. מַרְגִּישָׁה?בִּשְׂמֹאל זֶה עוֹבֵד יָפֶהאֲבָל יָמִין מִתְקַשָּׁהלְהִתְרַכֵּךְלְחַכּוֹת לְתוֹרָהּלְהִשְׁתַּלֵּב בַּתְּנוּעָהלְשַׁחְרֵרעַד שֶׁתִּמָּשֵׁךְ.הִיא פָּשׁוּט רֶגֶלשֶׁרְגִילָה לְהוֹבִיל.שִׂימִי לֵב אֵלֶיהָדַּיְּקִי אוֹתָהּפַּעַם וְעוֹד פַּעַם וְעוֹד הָבִיאִי אֶת הַתְּנוּעָהמִשְּׁרִירֵי הַלִּבָּה.תָּרִימִי בִּרְכַּיִםהַרְפִּי אֶת הַכְּתֵפַיִם.תַּרְפִּי, תַּרְפִּי,אֲבָל אַל תְּאַבְּדִיאֶת מֶתַח הַהִמָּשְׁכוּתכְּמוֹ מֵהַקָּדְקוֹד מַמָּשׁ.וּכְשֶׁקָּשֶׁה – אַל תְּכַוְּצִי אֶת בֵּית הֶחָזֶה,אַל תִּזְקְרִי סַנְטֵר,אַל תַּנִיחִיהמשך לקרוא "חברות חדשה: הוראות הפעלה"

ליבסטראום שבור

דְּיוֹקָן כְּמוֹ-מֵאֵיזוֹ-טַיֶּלֶת,בָּעֵינַיִם חַי וְחַם וּמְדֻיָּק,פֶּתַע נִשְׁבַּר בְּקַּו הַלֶּסֶת לְחִיּוּךְ שִׁלְדִּי מְעֻוָּתכְּשֶׁהַהַכָּרָה מִתְנוֹדֶדֶת עַל הַסַּף מְעֻרְפֶּלֶת לַשְּׁקַעֲרוּרִיּוֹת בִּפְנֵי הַסֶּלַע יֵשׁ שְׂפָתַיִם שֶׁפּוֹצְעוֹתגַּם אִם לְיוֹדְעֵי ח"ן בִּלְבַד נֶחְשָׂפוֹת אֶצְבָּעוֹתוְלִרְגָעִים מִתְגַּלָּה בָּהֶן כַּף יָד פְּתוּחָהרֹב הַזְּמַן הֵן אֶגְרוֹף סָדוּק שֶׁל אֲדָמָה חָרָבָה. בְּאַחַת מֵקִיץנָשׁוּךְ-נֶחְלַםקֵץ שֶׁקֹּדֶם סֵרֵב כְּשֶׁאַטְלָס הַלֵּבנִּרְדַּם, וְנִשְׁמַט מִגַּבּוֹ הָעוֹלָם.

אחרי ככלות הכול

וְאִם הָיְתָה דֶּרֶךְ, הַאִם הָיִיתִי רוֹצָה לַחְזֹר מִלְּהֵהָפֵךְ לָאִשָּׁה שֶׁצּוֹפְרִים לָהּ בָּרַמְזוֹר, כִּי כְּבָר יָרֹק וְהִיא עֵינֶיהָ בַּכָּחֹל מְאוֹד בַּצִּפּוֹרִים שֶׁמַּחְלִיקוֹת בְּמַגְלֵשׁוֹת לֹא-נִרְאוֹת, מָה יֵשׁ שָׁם בַּנְּקֻדָּה שֶׁאֵלֶיהָ צָלְלוּ בְּאַחַת פִּתְאוֹם הִמְרִיאוּ בִּשְׁתַּיִם, לְמָה הִתְכַּוֵּן לֵב הַצִּפּוֹר שֶׁבְּתוֹכָן, הַאִם בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן הֵן חָפְשִׁיּוֹת כְּמוֹ בְּעֵינֵי הַמִּתְבּוֹנֵן בָּן וּפָרְטִי נַמְּקִי וְהַסְבִּירִי הַאִם וְכֵיצַד הֵן קְשׁוּרוֹתהמשך לקרוא "אחרי ככלות הכול"

ממי לפחד

בָּרְחוֹב הַיָּפוֹאִי שֶׁלִּי הַלַּיְלָה אֲנִי צוֹעֶדֶת מַתְרִיסָה.וְעוֹד אֵיךְ אֲקַצֵּר בֵּין בִּנְיָנִים,אֲנִי לֹא אֶשְׁלֹף אָזְנִיּוֹת מֵהָאָזְנַיִם, לֹא אָחִישׁ שׁוּם צְעָדִים.בִּשְׁבִיל צְדָדִי, כְּשֶׁאַבְחִין בִּצְלָלִית בַּחֲדַר מַדְרֵגוֹת חוֹלֵף אֲנִי לֹא אָצִיץ חֲרֵדָה מֵעֵבֶר לַכָּתֵף.לֹא. לֹא. דֶּרֶךְ חַלּוֹן הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית בַּבִּנְיָן הַזֶּה, הַפִּנָּתִי, חָדַר פַּעַם פּוֹרֵץ וְסָבָתִי,אִשָּׁה בְּגַפָּהּ, הֶעֱמִידָה פָּנִים שֶׁהִיא יְשֵׁנָה, בְּכָל הַשְּׁבִילִים הָאֵלֶּה הִתְרוֹצְצָה הַיַּלְדָּה שֶׁהָיְתָה אִמִּי,מֵהַנַּדְנֵדוֹתהמשך לקרוא "ממי לפחד"