התבוננות (הדהוד מהורהר)

    שני הילדים, בגדיהם הזהים; אחד בגבו לגמרי והשני בחצי פניו אל הגדול (ואל המתבוננת [המתבוננת בתמונה; המתבוננת בהם]); מתאר ידו של הילד הגדול יותר, המתקערת במנח כמעט לא הגיוני; מעילו ארוך יותר מזה של הילד הקטן יותר, מכסה יותר, יוצר גוף מעט לא פרופורציוני – בוודאי לעומת גופו של הקטן יותר, המהודק, שחלקיהמשך לקרוא "התבוננות (הדהוד מהורהר)"

איבוד על איבוד

  בין ההתלבשות לצחצוח, לסירוק, לאיסוף הקוקו, א' מתאבנת. אני חוזרת וקוראת לה והיא לא עונה. בפעם הרביעית אני כבר אומרת שההתעלמות הזאת מכעיסה, שתכף צריך כבר לצאת, שתבוא לשבת לידי ולהסתרק. היא מתיישבת בחבטה על הספה, מסובבת אליי את הראש, ונשברת: "אמא, גיזי מתה". ובכי ובכי ובכי. *** בארוחת הבוקר היא מציצה מהחלון, מפטירההמשך לקרוא "איבוד על איבוד"

הקונפורמיסטית שלי

כבר כמעט שנה שא' מגלגלת רעיונות לתחפושת. זה התחיל מפגסוסית, עבר לסראבי (אמא של סימבה לשוכחי/לא יודעי הדבר מביניכם), עבר לקנטאורית. ואז, לפני כחודשיים, הציעה לה שכנה חמודה את תחפושת סינדרלה של בתה מהשנה שעברה. ככה, משום מקום ובלי לוודא איתנו קודם שמתאים (אבל לא ניכנס לזה, כי הכוונה באמת הייתה טובה, וקורה). כמובן שעיניההמשך לקרוא "הקונפורמיסטית שלי"

עוד חיבוק אחד לדרך

עוד חיבוק אחד, א', עוד חיבוק אחד ועוד נשיקה לדרך. "אני רוצה ליד ס'," היא אומרת. תמיד זו היא שדורשת שלא אלך עדיין, שאשאר אתה בגן עוד רגע, שאשאר אתה כל היום. ס' סופרת כפות פורמולה לבקבוק לאחד הקטנטנים; יש לי עוד רגע לגנוב. ארבעה חברים שלה מהגן מקיפים אותנו, כל אחד מראה לי אתהמשך לקרוא "עוד חיבוק אחד לדרך"

טבילה

אז לא בקאסר אל יהוד, אם כי כנראה קרוב יותר לצורתו אז מאשר לאתר המדוגם שהוא כיום. ובלי שום יוחנן או ממלא מקומו, שיקרא "קול קורא במדבר" ברקע. ובינינו, לא רק בלי טוניקה לבנה וצחורה, אלא גם נוכח מצוקת לא-הבאנו-בגדי-ים-בכלל. רק מימיו הבוציים והחומים של הירדן היו אותם המים. ועדיין, אם למישהו היה ספק, כשהתגברתיהמשך לקרוא "טבילה"