הרעוּת

ביומיים בלעתי את מה שאבד בזמן, ספרה של נורית גרץ שמתעד את עשרות שנות החברות בינה לבין עמוס עוז. נתקלתי פה ושם בשמו של הספר, וכותרת המשנה שלו – "ביוגרפיה של ידידות" – במיוחד ישבה לי אי שם בירכתי התודעה, ואף על פי כן לא דירבנה אותי מספיק בשביל לעשות עם זה משהו. הספר נכנסהמשך לקרוא "הרעוּת"

פוסטמה מורכבת

זה כנראה לא הזמן הכי סביר להעלות רשימה כזאת. בחוץ מגפה, ומהומת אלוהים פוליטית ויש מדינה שלמה שצריך להתגייס להציל פה. אבל אולי אין זמן הגיוני יותר. טוב לי שהקשב של העולם במקומות אחרים. אני רוצה להגיד ולהצטנף, לעצום עיניים, להעמיד פנים שלא אמרתי כלום. אני לא אוכל להגיד את זה אחרת. לכו להפגין, והישמרוהמשך לקרוא "פוסטמה מורכבת"

רוחות רפאים

יום לפני המעבר לקחתי את הילדות להוריי. לחסוך מהן את מחזה הבית המתרוקן סופית מנוכחותנו, לחסוך לעצמנו את חלוקת הקשב בינן לבין תפעול יום המעבר. פעוטת הבית נכנסה לחדרה, אמרה "תודה בית, שנתת לנו לישון פה" והשתרעה על המיטה שלה בזרועות פרושות רחב. אחרי שחזרתי, פירקנו את המיטות שלהן, והחדר, שבימים שקדמו לכך הלך והתמלאהמשך לקרוא "רוחות רפאים"