פוסטמה מורכבת

זה כנראה לא הזמן הכי סביר להעלות רשימה כזאת. בחוץ מגפה, ומהומת אלוהים פוליטית ויש מדינה שלמה שצריך להתגייס להציל פה. אבל אולי אין זמן הגיוני יותר.
טוב לי שהקשב של העולם במקומות אחרים. אני רוצה להגיד ולהצטנף, לעצום עיניים, להעמיד פנים שלא אמרתי כלום. אני לא אוכל להגיד את זה אחרת.
לכו להפגין, והישמרו לנפשותיכם מאוד.
נפש זה דבר עדין, כל כך עדין. גם כשהיא מתחפשת.

___

כּוֹס תֵּה, תְּאֵנָה וַאֲנִי
מְמַיְּנוֹת מַנְגִּינוֹת:
אֵלֶּה שֶׁאֶפְשָׁר לָשֵׂאת
וְאֵלֶה שֶׁרַק נֶפֶשׁ חֲסֻנָּה תּוּכַל

(מתוך "עוד נוקטורן", טל ניצן. בתוך לשכוח ראשונה [עם עובד, 2009])

מי מחליט מהי נפש חסונה? מי מחליטה מה וכמה מסוגל לשאת אדם אחר? איך יודעות? איך יודעות משהו על נפשות אחרות? האם ישנם סימנים חיצוניים שניתנים בנפשות חסונות ובכאלה שאינן מסוגלות לשאת? (אינן מסוגלות לשאת – מה?)

___

לפני שנתיים אמרה לי מישהי שאני האישה היחידה שהיא מכירה שלא נמצאת בטיפול.
ביני לביני, על דש הנפש החסונה שלי, ענדתי את האמירה הזאת במין גאון מטופש. על המסוגלות. על היכולת לשאת את העולם בלי עזרה. לחשוק שיניים ולהתמודד.
(מה חסון בזה?)

אחר כך קרו דברים, ואת הציפייה לשאת את העולם בלי עזרה, שהחלתי על עצמי, לא יכולתי להחיל על נפש רכה בשנים בהרבה ממני, וקרה שעזרה נכנסה לעולם שלה, ואגב כך לשלי. אני אומרת "עזרה", אבל בעצם מתכוונת לדבר ספציפי בהרבה: חמלה. חמלה נכנסה לעולם שלי. משהו מדויק מאוד, בגובה העיניים, רך, עדין, נדיב, אוהד. חמלה. לא מייד הבנתי שזה מה שזה. לקח הרבה מאוד זמן. ואז לקח עוד זמן עד שהתחלתי להבין, למה התקשיתי כל כך לזהות אותה.

___

באמצע החיים גיליתי שאני פוסטמה מורכבת.
או שיש בי גם פוסטמה מורכבת.
הדיון הפנימי (והחיצוני, שאז הוא כמובן פוליטי במהותו) על עד כמה מרכיב מאתגר בזהות שלנו מגדיר אותנו ועד כמה הוא רק חלק ממנה אופייני גם לשלל זהויות לא נורמטיביות אחרות. אוטיזם, למשל. להט"ביות, למשל. (האם אין סוף לארונות שצריך לצאת מהם בחיים האלה?)
ישנם רגעים שבהם אני הרבה דברים חוץ ממנה.
ישנם רגעים שכל כולי פוסטמה מורכבת. בהדרגה אני לומדת לזהות אותם.

___

מי שמכירה את הכתיבה שלי איזה זמן, כנראה מזהה את הקושי ברשימה הקצרה הזאת, לצרף מילה למילה.
אני עוד לא יודעת לתאר את הפוסטמיות במילים. אני לא יודעת מתי זה כן יהיה, או אם בכלל. הייתי רוצה להיות מסוגלת לזה מתישהו. ישנו ערך בהנכחת התמודדות. זה אמור להרבות חמלה בעולם. (הייתי רוצה להיות כוח של חמלה בעולם.)

בכלל, מילים הן כלי קשה. בלי שאנחנו ממש שמים לב, הן יכולות לחשוף את כל הבטן הרכה.
נגיד, פוסטמה:
אחרי שגלגלתי אותה ככה על הלשון, 'פּוּסטמה, פּוּסטמה', והיא הרי התאימה לי כל כך – להקטנה, לביקורת העצמית שאף ביקורת חיצונית לעולם לא תשתווה לה – אחרי שגלגלתי אותה ככה, גיגלתי אותה וגיליתי, שבמקור היא מגיעה מהלדינו. כשהמשכתי משם למילון בספרדית, גיליתי שבכלל הוגים את זה פּוֹסטמה, בחולם, ומצאתי שהפירוש העיקרי שלה הוא 'פצע מוגלתי'.
הא.
?How 'bout them apples
זה לא פחות ממדהים, בהתחשב בעובדה שהסיבה שמלכתחילה גלגלתי ככה 'פוסטמה מורכבת', היא שפשוט לא הייתי מסוגלת להגות 'פוסט טראומה מורכבת'.

2 תגובות בנושא “פוסטמה מורכבת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: